פורום חלומות פירוש חלומות חינם דפנה ביסמוט גם לפי קבלה יהדות

חלמתי חלום ארוך ומלא תהפוכות שלא ממש היה לו סדר של התחלה, אמצע וסוף, אלא יותר מקטעים שרירותיים. אני נמצאת על הר ומתחילה לרדת ממנו. כולם מפחדים כי זו ירידה תלולה ומלאה באבק ומלא יורדים ונופלים. אני נועלת נעליים טובות וחזקות ואני מרגישה שאני יודעת מה אני עושה וכבר עשיתי את זה בעבר. אני נעמדת על הצד ומתחילה לגלוש למטה לאט. יש אבנים שגורמות לכולם ליפול, אבל אני משתמשת בהן כמעצורים כל פעם שאני מרגישה שהמהירות גבוהה. בהמשך החלום, אני נמצאת בתחתית הר אחר ומסתכלת למעלה ואני רואה מישהו (אין לי מושג מי זה) שיורד ממנו. יש לו משקפי ראייה ותיק גב- הוא מתחיל לרדת מההר ודי מהר מועד. מהרגע של הנפילה הראשונה מתחיל תהליך התרסקות נוראי שלו עד הקרקע. הוא נחבט בסלעים, מתהפך, נתקע בענפים עם הראש למטה, נופל מהענף ומקבל מכה בראש ולבסוף הוא נופל על הגב, מתעקם חזק ונופל על הקרקע בחבטה אדירה כשהוא על הגב. כולם רוצים לגשת אליו ולבדוק אם הוא בסדר. ואני עוצרת אותם ואומרת להם לחכות רגע ולא ישר להתקהל עליו כי זה רק יעשה לו יותר מצוקה ולחץ. שיחכו רגע ויתנו לו לקום... ואז, אני שוב נמצאת בהליכה אל פסגת הר כי יש עיירה בפסגה. העלייה היא פשוט עלייה, אין מכשולים ואין קשיים, פשוט עלייה. אני מטפסת כשלצידי זוג גברים שהם זוג (לא מוכרים לי) ולידנו מטפסת אישה (אין לי מושג מי זו) והיא בהריון. אחד הגברים נוגע לה בבטן עם שתי הידיים ומסתבר שזה הילד שלו או משהו כזה... אנחנו מגיעים לחנות תיירים כזו של מזכרות ואני רואה מגוון זוגות מגפי עקב גבוהות עד הברכיים- חלק קטיפתיות כאלו, חלק עם הדפס מנומר...הן כולן גבוהות עד הברך ועם עקב גבוה וכולן יפות! לקראת סוף החלום, כל מי שהיה בחלום מגיע לתחנת רכבת ובדיוק עוברת רכבת ענקית וחדשה שהשיקו ואנחנו בעצם מחכים לפעם הבאה שהיא תגיע. מגיעות כל מיני רכבות: חלק ישנות, חלק עם קרון אחד, חלק קטנות, חלק גדולות, חלק עם גלגלים גדולים וחלק מגיעות מהאופק ומסתבר שהן לא רכבות. פעם שואלים אותי אם זו הרכבת ואני אומרת שלא ושכשהיא תגיע, אנחנו נדע. לפעמים מגיעה רכבת שנראית כמו הרכבת שאנחנו מחכים לה ואני אומרת שנראה לי שזו היא, אבל כשהיא מגיעה, אני מבינה שלא. יש רגעים שנמאס לי ובא לי לעלות על אחת הרכבות וזהו. אבל אני לא נותנת לעצמי, כי אני רוצה לעלות לרכבת שרציתי לעלות עלייה מלכתחילה ולא להתפשר על רכבת אחרת. וככה אנחנו מחכים...