כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 21/02/2006 22:12:37
מאת עירית בר
נושא כל הסיפורים עד 2000

מסלול סיפורים עד 2000 –

כל הסיפורים

 

63 הנשיקה של ואסים

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3163681

הסיפור עובד נהדר כמעט עד הסוף. התיאורים של דמותה של תמרה, עולמה הפנימי, הדרך בה היא מנהלת את חייה, תיאורי הים והגולשים, היחסים עם אלדד שהם מיוחדים ונוגעים ללב. יש כאן כתיבה מאד רגישה, ועין בוחנת שרואה לעומק של הדברים. החלום לקראת שיא הסיפור כובש בעומק שלו. הפרשנות שתמרה נותנת לו נפלאה ושוב חושפת בפנינו את העומק של האשה המיוחדת הזאת.

הסיפור מתחיל לאבד גובה בתיאור של השינוי בתפקוד של תמרה בחודש האחרון שלה בעבודה, המובא יותר כדו"ח מסכם ויבש מאשר כתיאור חי, בסגנון שעובד כל כך טוב בחלקים הקודמים של הסיפור. את המידע העובר בקטע הזה, על השינוי שהתחולל בתמרה אפשר היה להעביר דרך סצנה עם אחת המורות. באמצעות דיאלוג למשל.

לאחר הקטע הזה מגיעה אכן סצנה עם דיאלוג – תמרה יושבת מול אשה, במה שנראה כמו ראיון עבודה. הכתיבה טובה בחלק הזה, המתח וההתרגשות, נבנים לקראת הגילוי בסוף – תמרה בחרה לממש את התשוקה שגילתה בה בעבודה כסרוגייט, מטפלת באמצעות מין.

 

 

64 להתחיל מחדש

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3163583

החלק הראשון מתאר בדרך מאד חושנית את תחושתה של אישה לאחר פרוצדורה רפואית כל שהיא, כנראה באיברים אותם היא מזהה עם הנשיות שלה. הטקסט מתאר בדיוק ובכישרון את התחושה הגופנית.

מכאן יש מעבר לזמן אחר.  מאוחר יותר. האשה כבר איננה מדממת. היא כבר איננה כואבת. ההחלמה הפיזית כנראה הושלמה. אך משהו עדיין לא חזר לקדמותו. היא חוששת ממגעו של הגבר בגופה, אך הוא מצליח בעדינות לגרום לה להסכים לקבל אותו. הסיפור מסתיים ב"כיבושה מחדש", דבר המשחרר באשה צחוק.

סיפור מרגש על החלמה.

התיאורים מלאי חיים ומלאי רגש. תיאור המין בין בני הזוג מלא אהבה והסתכלות בפרטים. הבנייה של היחסים ביניהם מאד מדויקת.

המתח שנוצר בין הנימה המאופקת והפרטנות, שכמעט קלינית, לבין הנושא הכואב של טראומה גופנית ואובדן הנשיות, מטעין את הסיפור הזה בהרבה רגש שזורם כמו מי תהום חרישיים מתחת לסיפור.  

הכתיבה מאד חושנית. ניכרת יד מיומנת. יכולת ביטוי.

 

 

65 לבלוב מאוחר

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3162124

קצת התבלבלתי בהתחלה וחשבתי שהמספרת מכינה את הסלט לבבוניה ברכה, אבל בקריאה שנייה הבנתי. זה צריך להיות ברור גם בקריאה ראשונה.

סיפור אנושי ופשוט.

מונולוג מפיה של אם שבתה עברה הפלה. אשה שעולמה תחום בין ביקורים בבית הקברות ושיחות עם "בבוניה ברכה" – סבתה, והטיפול בבתה שעברה הפלה ושרויה במצב נפשי קשה. האישה המספרת את הסיפור, טרודה כל כולה במציאת פתרון למצוקתה של בתה. היא מגייסת את כל ישותה למשימה הזאת. מתייעצת עם הסבתא המתה, קוצצת סלט, אפילו יש לה תלבושות מיוחדות, "בגדי האומץ", שהיא מאמינה שהן משפיעות על מהלך העניינים. גם את השינוי במצב הרוח של בתה היא מחוללת, כאשר  "בבוקר היום השמיני של אמצע אוגוסט החלטתי  להמיר את אדרת האבל בתקווה". היא מבטיחה לבתה שבעוד שנה תחבק בזרועותיה תינוק. אמירה שמביאה את השינוי המיוחל, כאשר בתה סוף סוף משחררת את כאבה ופורצת בבכי.

 

השפה היא שפתה של הדמות המספרת, שהיא אישה פשוטה. בכל זאת הייתה חסרה לי זרימה, נגינה, במונולוג הזה. גם לאנשים המדברים בשפה פשוטה יש ניגון ייחודי להם. כאן לא זיהיתי את קולה של הדמות וזה פגם בהנאתי מהסיפור. למרות זאת האמנתי לסיפור הזה. הייתי משקיעה יותר בעיצוב סגנון הדיבור המסוים של הדמות הדוברת.

בעיה אחרת היא המבנה. למרות שיש כאן שלד עלילתי טוב, דרך הסיפור איננה דרמטית. יש כאן הרבה פרטים יפים – השיחות עם בבוניה ברכה, דמותה של המספרת, אשה פשוטה המנסה למצוא דרכים לשנות את המציאות סביבה. חסרה בסיפור בנייה של מתח לקראת רגעי השיא, חסרים רגעים של מאבק. למרות הכאב והאכפתיות שהסיפור מצליח להעביר (במיוחד יפה התמונה של הדמעות תוך חיתוך המלפפונים), יש הרגשה שהוא מתנהל ללא שיאים, על מי מנוחות.

הסיום, פריחת הפרחים על קברה של בבוניה ברכה, הנותנת לסיפור את שמו, הוא פיוטי ויפה והיה יכול להיות מרגש יותר אילו הקשיים והמכשולים שהדוברת נאלצת לעבור על מנת להגשים את מטרתה, היו נוכחים יותר.

 

 

69 אידיוט

http://blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3159605

מערכת יחסים שנמשכת על פני שנים, עם גבר לא פנוי, משתנה, כאשר הדוברת משתפת את אהובה הלא פנוי בניסיונותיה ליצור לעצמה יחסים זוגיים בלעדיו.

ההתחלה החדשה היא בהפיכתו של המאהב לידיד – מישהו שאפשר לשתף אותו בלבטים, בתקווה ובתסכול של מערכות יחסים עם גברים.

נראה שהדוברת בעצמה מתנגדת לשינוי הזה ביחסיה עם נמרוד – היא ממשיכה להעמיד פנים שהיא מאושרת להיות בנפרד ממנו, בשעה שלאמתו של דבר הנישואין עם יאיר הם פשרה בעיניה, והיא ממשיכה לצפות ליום בו תזכה במאהב הלא פנוי, נמרוד.

הסיפור כתוב כמונולוג זורם ונעים לקריאה, אך העברת הדברים חסרה מימד של מתח, מאבק, דרמה. התוצאה היא שמתקבל מעין דיווח על מהלך העניינים, מבלי שאני, הקוראת, ארגיש מעורבת רגשית.

הייתי מנסה לכתוב את הסיפור מחדש, מנקודת מבט אחרת.

הדוברת חוזרת ומכנה את דמויות הגברים בחייה "אידיוטים".

לא סתם זהו שמו של הסיפור.

מהנקודה הזאת ניתן לדעתי לגשת לכתוב את הסיפור, כך שהוא יהיה סיפורה של אישה שאיננה רואה את מגבלותיה שלה, וממשיכה לכנות את האנשים סביבה אידיוטים, בשעה שהיא זאת אשר עושה את ההחלטות המעצבות את חייה, היא "האידיוטית", לא הם.

 

 

71 בין ההתחלות

http://blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3161074

הזיה סוריאליסטית של אדם מאושפז. אולי חולה נפש, או חולה סופני החוזר ומעלה בעיני רוחו זיכרון רחוק, אולי זיכרון ילדות, של גבעה כחולה שפעם היו לו שם חברים, ענני כבשה לבנים. שוב ושוב מופיעה מולו דמותה של ספק אשה, ספק נערה, לבושה לבן, המתחלפת בדמויות האחיות המטפלות בו. ההזיה מסתיימת כאשר דמותה של הנערה משתנה, היא הזדקנה, שערה הפך שיבה. הרגע בו המספר מצליח לזהות את האותיות הכתובות על השלט אותו היא מחזיקה, וקורא את המילה "אהבה" הוא, כנראה, רגע המעבר מן העולם הזה אל עולם אחר. רגע המוות.

הסיפור מלא פיוט, תיאורים יפים של הזיה מלאים בסמלים שלעומקם לא ירדתי: שן האבן, הגבעה הכחולה, הנחש. סיפור שהוא חלום, הזיה. כתוב בנימה מפויסת, חלומית. חסרה לי כאן חקירה, התמודדות. למה המספר משחזר שוב ושוב את דמותה של הנערה בלבן? מי היא בשבילו. חסרים לי פרטים שיבנו עבורי תמונת עולם, תמונת חיים, דבר שהיה עוזר לי להתחבר רגשית לגיבור ולסיפורו.

כשקראתי את הסיפור הזה נזכרתי בסיפור של פרוסט שקראתי מזמן: "מותו של בלדסארה סילואנד, ויקונט של סילואני". גם שם יש תיאור של הרגעים האחרונים לפני המוות. הגיע הזמן לקרוא אותו שוב.

 

 

78 שכמיה אדומה מצמד דובים

http://blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3156832

מסה על מהות הקור.

הכותבת איננה מסוגלת להתחמם. דמה קופא בעורקיה והופך לטסיות של קרח. אין כאן עלילה. רק רצף של אסוציאציות – מגדלי התאומים, נסיעה לאנטוליה, לילות החורף בבית, כשהיא יושבת מכורבלת בשכמייה אדומה, הקור בבה"ד 18  , שברירי זיכרונות שמה שמחבר אותם הוא הקור.

מלבד הקור והמשיכה לחום, אין כאן דילמה, קונפליקט, שיספקו תנועה, התקדמות עלילתית. אמנם המספרת מעדיפה חום על קור, אך היא מתקיימת בתוך יקום חסר סיבתיות. הדברים קורים כאילו בלי סיבה – בה"ד 18, מגדלי התאומים, נסיעה לאנטוליה, אין קשר בין הבחירות של הדוברת בסיפור, לבין תחושת הקור שהיא חשה. הקור הוא נתון. משהו שאיננו תלוי בה. הלילה בו היא בוחרת לכבות את המזגן ולקפוא מקור מכוסה בשכמייה האדומה – הוא הפעם היחידה בה הדוברת בסיפור עושה איזו שהיא בחירה. אבל גם כאן אין לבחירה משמעות בהקשר הכללי של הסיפור. למרות שמהרגע הזה מגיע שמו של הסיפור – "שכמיה אדומה מצמר דובים"

סגנון הכתיבה פיוטי.

גם אני חשבתי, כמו המגיבים האחרים לסיפור, שהטקסט הזה יכול להיות קטע בתוך סיפור ארוך יותר. התיאורים כאן מלאי חיים, והתשוקה להתחמם, להיגאל מן הקור המתפשט בגוף בדרך המזכירה התפשטות של תאים ממאירים, עוברת חזק. נדמה לי גם שיש בסיפור רובד סמלי שאמור להעניק לו משמעויות נוספות. לצערי לא הצלחתי לחדור לרובד הסמלי הזה.

כסיפור קצר העומד בזכות עצמו חסרה לי כאן עלילה – תנועה, מהלך דרמטי של דילמות ובחירות, של התקדמות לקראת פתרון של קונפליקט מסוים.

הסיפור מסתיים במותו של החום. לידתו של הקור.  מעבר מן האור אל החושך. הצהרה על התחלה חדשה. לדעתי הסיפור איננו ממחיש את ההתחלה הזאת, אלא רק מצהיר אותה.

 

 

80 חבורת מע"צ

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3163067

כתיבה סאטירית, חכמה, זורמת, מלאת הומור ואנושיות. נהניתי מאד לקרוא. הסיטואציה אבסורדית ועם זאת מצחיקה וכל כך אמיתית.

הטבע נגד האדם היהיר.

בקריאה ראשונה מאד צחקתי ונהניתי. בקריאה שנייה האפקטיביות של הקטע הסאטירי הזה קהתה מעט. האמנתי לכעס על הפגיעה בטבע, אבל בשביל להחזיק קריאה שנייה, צריך שיהיה יותר מסתם כעס בטקסט. היה חסר לי כאן קצת "טירוף קומי". הרגש המטעין את היצירה הזאת מתון מדי.

 

 

 82 מבחן

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3163164

זיכרונות מגיל ההתבגרות, כאשר הבנים עסוקים במציאת דרך אל לב הבנות ומגלים, לאחר שנים, שהתפיסות שלהן לגבי "מה בנות רוצות", הן כמובן, שגויות.

הסיפור כתוב נחמד, במיומנות, בשפה פשוטה וחיננית, זורם בנעימות.

הנימה נוסטאלגית. נימה של היזכרות. מנקודת מבט מפויסת. בלי שיאים רגשיים או תובנות גדולות.

לא ראיתי איפה כאן ההתחלה החדשה.

 

83 יוסף

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3153777

מונולוג שמצייר דמות נוגעת ללב, שהזכירה לי כל כך הרבה נשים אהובות שאני מכירה, נשים שלא מוותרות לגיל, לבגידת הגוף, נשים שלא נבהלות משינויים, מהקפריזות של בן הזוג שהולכות ומתעצמות עם השנים, מהנורמות החברתיות שמשתנות. דמות שהיא בכלל לא כמו הרושם הראשון שמתקבל ממנה. לכאורה אשה מבוגרת נודניקית שמתעסקת בשיחות סרק על שרון ופוליטיקה ומתרפקת על זיכרונות מבית אבא, מצד שני יש כאן איזו ממזריות. כאילו בתוך הגוף בן השבעים הזה כלוא אדם צעיר, שמחדד את המוח שלו במשחקי סודוקו.

שאלה – למה "יוסף"? על פי המונולוג יוסף הוא דמות די משנית בחייה של האשה הזאת. למה הסיפור נקרא על שמו?

לא ראיתי כאן התחלה חדשה.

אני מקווה שלא פספסתי משהו.

 

 

84 וידאו בקרון

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3153567

סיפור מלא קסם. בונה עולם. יש כאן דמויות. הרבה הומור ואהבת אדם. סיפור אנושי. האמנתי לדמויות. דמותו של הילד כבשה אותי.

השתכנעתי שהוא באמת בן 11 או 12. וההתחלה החדשה היא המעבר מעולם הילדות, עולם שבו הסרטים המעניינים הם סרטים בלי דיבורים רק עם קרבות, והנשיקות זה דבר מגעיל, עולם שבו הכל נראה יציב וקבוע, לעולם המבוגרים המבלבל, שבו שום דבר כבר לא ברור. פתאום נשיקה מקבלת משמעות חדשה, פתאום נכנס סקס לתמונה, פתאום מסתבר שמה שנראה כל-כך יציב – הבית, השכונה, החברים, הוא לא כל כך ברור ויציב, ויכול להיות שיעלם לגמרי בעוד שנה, כאשר המשפחה תהגר לארץ אחרת. פתאום מסתבר שאתה לא מי שחשבת שאתה. שאתה משהו שלא ידעת שאתה. שאתה בן לאיזה עם משונה, יהודי, עם שאין לא שום אומנות לחימה. יופי של סיפור.

 

86 נהג מונית

http://blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3161103

הסיפור כבש אותי באותנטיות שלו.

האמנתי לתיאורים של היחסים בין המספר לאשתו, לאה, ולתיאורים המדויקים מאד של היחסים עם הבת.

יש כאן גם התחלה חדשה.

בהחלט.

הסיפור כל הזמן הולך על הגבול של הבנאלי, אבל רק לעיתים רחוקות גולש לשם. מה שמציל אותו מהבנליה זו הנימה הכובשת של המספר. שפה צנועה, מדייקת, נקייה מהתייפייפות מיותרת, ועם זאת נותנת מספיק צבע שרגש יעבור.

עם זאת התחבולה העלילתית, נהג מונית שמחפש אנשים אבודים בזמנו הפנוי, לא הייתה משכנעת. הסצנה בה הוא מספר לבחור שהוא עושה את העבודה חינם הייתה לא אמינה בעיני. במקומו של הבחור הייתי חושדת במניעיו של נהג מונית שמשקיע מזמנו וממרצו, כדי למצוא אנשים אבודים, ועושה את זה בחינם.

גם הסוף, למרות שהוא פתרון יפה והתחלה חדשה, מגיע כאשר אין עדיין מספיק בשר בעלילה להצדיק את הנסיעה המגבשת הזאת לברזיל. היה כדאי להאריך את הסיפור הזה למלא אלפיים המילים שהוקצו למסלול, לפתור את בעיית האמינות בעלילה ולהכניס את כל הפרטים שחסרים כדי שהשיא בסוף יהיה אפקטיבי. כמו שזה עכשיו השיא לא ממש משכנע.

 

 

91 לאבא שלי יש...

http://blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3161722

הסיפור נקרא כמו מסמך דוקומנטרי. דו"ח מצמרר של התעללות מינית בילדה. הכתיבה מאד אמינה כאשר קולה של הילדה, אשר הסיפור, לכאורה, נכתב מפיה, נשמע צלול וברור, כפי שילדה כזאת הייתה ודאי מספרת את השתלשלות העניינים לעובדת הסוציאלית, או לחוקרת נוער שהייתה חוקרת אותה בעקבות תלונה על התעללות במשפחה. יש כאן מבחינה עלילתית התחלה חדשה. האם גילתה את התעללות האב והילדה מורחקת ממנו. זאת התחלה חדשה במובן הטכני של מעבר ממקום למקום.

הייתה חסרה לי כאן התחלה חדשה במובן העמוק. התחלה של הבנה והתמודדות עם העבר.

חסרה בסיפור נקודת מבט מרוחקת יותר, שתרים אותו מעל למקרה הפרטי, הכואב והמעורר חמלה. ההבדל בין דו"ח של מקרה קשה וכואב של התעללות מינית בילדים, לבין טקסט ספרותי באותו נושא, הוא בכך שבטקסט הספרותי יש התרוממות מעל לכאב האישי וגילוי של איזו תובנה כלל אנושית. כאן זה חסר. עם כל הכאב הגלום בטקסט הזה, הוא נשאר ברמה האישית, הפרטית. היה מעניין אותי לקרוא סיפור של אותו/אותה כותב/ת באותו נושא, כאשר נקודת המבט ממנה הסיפור מסופר מרוחקת יותר – למשל כתיבה בגוף שלישי, או העמדת הגיבורה, אותה הילדה, בתקופה מאוחרת בחייה, כאשר היא מתמודדת עם נסיבות של גיל מבוגר יותר, כמו למשל התאהבות בגבר, ולעמת אותה עם זוועות העבר על הרקע הזה.

 

 

97 נחלת אבותינו

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3151481

דרמה של יצרים במושב.

על רקע מאבק על השליטה בקרקעות לקראת שינוי היעוד שלהן, מתנקמים בני שבט לייבוביץ´ באדם, בנו של נעם, נצר למייסדי המושב. הם פוגעים (כנראה מסרסים אותו) בו באזור המפשעה, כנקמה על כך שהטריד מינית את אחותם. אדם סובל כנראה מפיגור מסוים. אביו נעם, אשר נשאר במושב לבד עם בנו לאחר שאשתו ובתו עזבו אותו, נלחם לשרוד כלכלית ומתפרנס מהשכרת צימרים לזוגות הבאים מהעיר הגדולה לשעה קלה של נאפופים.

הכתיבה מעמידה תמונות הנחרטות בדמיון – ההליכה בלילה החשוך בשבילי המושב אל צריף המועצה, התיאור הנפלא של אדמותיו של נעם, נחלת אבותיו. הסיפור טעון חומרים דרמטיים מצוינים והכתיבה עשירה בפרטים ובונה עולם שעומד מול הקורא בכל ממשותו.

 

לסיפור כמה חסרונות:

 

המבנה, כלומר האופן בו הסיפור מסופר, חלש לדעתי. המונולוג בפתיחה כתוב ביד מיומנת ומאפיין במידה רבה של אפקטיביות, דמות סטריאוטיפית של סוכן ביטוח/נדל"נינסט. לאחר מכן, במעבר חד, נקודת המבט מתרחקת והסיפור מתחיל ללוות את נעם, המגלה את דבר ההתעללות בבנו ויוצא לנקום את נקמתו. במעבר בין שני החלקים יש תיאור חיצוני של נעם. לא ראיתי איך המונולוג הראשון של הנדל"ניסט מטעין את הדרמה שבאה לאחר מכן. את האינפורמציה הכלולה בו אפשר וצריך היה להעביר בצורה דרמטית, באינטראקציה ממשית עם נעם. גם החצי השני של הסיפור סובל מבנייה דרמטית חלשה. התוצאה של הליקויים במבנה הדרמטי של הסיפור היא בעיקר בכך שחסרה בסיפור בנייה של מתח מצד אחד, ובנייה של הזדהות רגשית עם הגיבור, מצד שני.

מכיוון שיש משקל כה רב (כמותית) למונולוג של הנדל"ניסט, לא ברור מה הנושא של הסיפור: האם הנושא הוא ניצולם של המושבניקים? ההשתלטות של אילי ההון על אדמות יקרות? או האטימות והסכסוכים הפנימיים בין ה"חמולות" השונות במושב? או אולי יאושו של נעם, בן המייסדים, מנסיבות חייו – בן פגוע, קשיים כלכליים, בדידות רגשית ונטישה של אשתו וביתו.

 

חסרון נוסף של הסיפור הוא בהשטחה הרגשית. הלאקוניות בה מתוארים יחסיו של נעם עם דליה אשתו מחלישה את מדת ההזדהות עם הגיבור. עוד החמצה לדעתי הוא סיפור המראה השבורה בחדר השינה – כתוב ש"הילדים" שברו אותה. מי מהם? הבן, אדם, או הבת שנמצאת בטורונטו?  זה מאורע מאד טעון שהזכיר לי אמרה ששמעתי, שהילדים הם המראה של הוריהם. עוד נקודה טעונה בסיפור הזה, שלא פותחה לעומק, וחבל.

 

הסיפור מסתיים באקט של אלימות שמבצע נעם.

הוא שורף את צריף המועצה על המתכנסים בו לדון בנושא הפשרת האדמות.

וכאן אני מגיעה לבעיה העיקרית בסיפור הזה, שהיא בעיית הרלוונטיות שלו לנושא התחרות. לדעתי אין כאן התחלה חדשה. הרס והשמדת מה שמפריע לנו, נקמה, איננה התחלה חדשה בעיני, גם אם גיבור הסיפור סבור כך.

לסיכום: כתיבה מעולה, חומרים מצוינים, מבנה חלש והשטחה רגשית.

שווה כתיבה וארגון מחדש. 

 

 

98 סבאבא

 http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3153256

הסיפור מסופר בגוף ראשון, מפיה של ילדה המשחקת לבד בבית במשחק מחשב כאשר לפתע היא שומעת קול הקורא לה בשמה. הקול מזכיר לה את קולו של סבא שלה. בהמשך מתרחשים עוד אירועים שאפשר לפרש אותם כעל- טבעיים: הקלמר שלה זז מעצמו, האור כבה ונדלק מעצמו. בסופו של דבר האם שבה הביתה. היא מרגיעה את ביתה שהולכת לישון אך מתעוררת באמצע הלילה ומגלה את אימה יושבת בסלון וקוראת לסבא, אביה, שנפטר לפני שנה.

 

יש כאן חומרים דרמטיים טובים שיכולים לפרנס סיפור אימה, אך דרך העברת ההתרחשות מפיה של הילדה כמונולוג, מקטינה את הפוטנציאל הדרמטי של הסיפור. הילדה מדברת על המאורעות במקום שהם יתחולל מול עינינו. אני לא יודעת אם הכותב/ת כיוון לכך, אך אין בסיפור מימד של מתח או אימה. גם הסיום, אותה שיחה של האם עם אביה, הסבא, היה סתמי בעיני. למה האם קראה לאביה? למה היא משחררת אותו עכשיו?  מה הילדה מבינה מזה?

לגבי הרלוונטיות לנושא התחרות – הסיפור מתאים בדוחק. חבל רק שנושא ההשתחררות מהאב המת לא פותח יותר לאורך הסיפור.

הייתי כותבת את הסיפור הזה מנקודת מבט מרוחקת יותר, גוף שלישי. ומפתחת את נושא היחסים של האם עם הסב ואת ההשפעה של חוסר היכולת שלה להשתחרר ממנו על הילדה הקטנה והמפוחדת שנשארת בבית לבד.

 

 

 

   
מפת העץ
______לול מיוחד להתערטלויות ותגובות לתוצאות התחרות _______ tia תִּיה   
<<<<<<< התחרות ה - 27 - התוצאות >>>>>>> עירית בר  
 התחרות ה-27 - שלב א´ עירית בר   
 כל השירים עירית בר  
 השירים שעולים לחצי הגמר עירית בר  
 כל הקצרצרים עירית בר  
 כל הסיפורים עד 2000 עירית בר  
 כל הסיפורים עד 5000 עירית בר  
 שירים - הזוכים עירית בר  
 קצרצרים - הזוכים עירית בר  
 הזוכים -סיפורים עד 2000 עירית בר  
 הזוכים - סיפורים עד 50000 עירית בר  
געגוע איה  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום