כל התחרויות צור קשר הפוך לדף הבית יוצרים ויצירות הנחיות שימוש הרשמה לפורום דף ראשי

תחרות 27




'ל וּ ל'
ה'לוּל' מיועד לתכנים שאינם יצירות, וייפתח פעם ביממה
בהודעה חדשה, על ידי אחד מחברי הפורום בהתאם לצורך.
לוּל זה ישמש את חברי הפורום כל אותה יממה.


"שווה ציטוט"
אם שורה מתוך יצירתך נבחרה ל'שווה ציטוט'
אנא שלח/י למייל שלי, שורה נבחרת מתוך יצירה של כותב אחר
לא יותר מ-10 מלים, ובצרוף לינק ליצירה

הנחיות לקעקוע היצירות - כאן

ל- YouTube - כאן


" תני לי ואלטף צלך מונח על מדרגת ביתך "
חגי
(בחרה - תיה)

בסימן כתיבה

תאריך 21/02/2006 22:16:56
מאת עירית בר
נושא שירים - הזוכים

השירים הזוכים

 

 

מקום שלישי

 

 

84 איך אפשר לרקוד את זה?

http://blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3155996

 

 

איך אפשר לרקוד את זה?

 

 

 

אני מושך אותך ביד,

ביקשתי רק ריקוד אחד.

את לא אומרת אף מילה,

השיר מתחיל

          מהתחלה

                      ועד הסוף

כמו ליטופי גלים על חוף.

    אותך רציתי עד מאוד,

    אך לא למדתי

                   לרקוד

                   בקצב לא שפוי,

          לחיות בקשר לא צפוי.

          השיר הזה נשמע מוזר,

          עוד לא התחיל וכבר

                             נגמר

                                 אמרת לי וחייכת.

                         נישקת אותי ואז ברחת,

                       ולא הבנת. זה גאוני,

תכננתי ככה ש

                   אני

                   מושך אותך ביד,

          ביקשתי רק ריקוד אחד.

          ושוב, הכל מהתחלה,

          מזל שחסרה

                      מילה.

 

 

 

זה באמת המזל של השיר הזה.

כי אם לא הייתה חסרה כאן מילה לא הייתה כאן התחלה חדשה.

כי אם הכל חוזר על עצמו שוב ושוב בלי שום שינוי,

אין בכך שום התחלה.

אבל כאשר חסרה מילה, כבר יש איזה פער,

ובפער הזה נמצאת ההתחלה החדשה.

צורת ההנחה של האותיות על המסך ממש נובעת מהשיר,

כאילו נולדה מן הריקוד המסתחרר.

אותו ריקוד שלפעמים נדמה שנרקד, לפעמים היה רק בדמיון,

אבל מה שהיה היה. עכשיו חסרה מילה.

 

וזו התחלה.

כמו שמישהו כתב באחד משירי התחרות – רעב הוא התחלה של שובע.

חוסר הוא התחלה.

 

זה שיר שמכשף במקצב, במוסיקאליות, בהומור ובוירטואוזיות הרגשית.

מצבים רגשיים שמתחלפים בקלילות מתשוקה להיסוס לתקווה לייאוש,

ובאים לביטוי כל כך מדויק במקצב.

הביצוע מכפר על כך שהשיר איננו חודר לעומק הריגשי של הסיטואציה,

בחור הנמשך לבחורה ומהסס להזמין אותה לרקוד.

אהבתי את המשפט: "לרקוד בקצב לא שפוי / לחיות בקשר לא צפוי".

שם, לרגע, קיבל השיר עומק רגשי. 

 

 

 

מקום שני

 

 

74 על כביסה ופצצות

 

http://blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3158087

 

על כביסה ופצצות

 

הִיא זָרְקָה אֶת הַמַּצָּעִים הַמְּשֻמָּשִים לַכְּבִיסָה

מַצָּעִים בְּנֵי עֶשְרִים בִּירַקְרַק אֲבִיבִי וּמָהוּהַ

בַּחוּץ הַחֹרֶף, טַחַב וּרְסִיסִים שֶל מַיִם מְאַיְּמִים

בְּהִתְיַבְּשוּת אֵין קֵץ, בִּגְלַל הַרְטִיבוּת

 

בְּהַצְמִידָהּ אֶל הַפָּנִים

הִכָּה בָּהּ רֵיחַ הַזֵּעָה

צַחֲנָה. לַהַט הַצִּפָּה הַמִתְהַפֶּכֶת

עֲוִית פִּרְחֵי כֻּתְנָה רַכִּים

וּבֵינֵיהֶם אוֹתוֹ הַנּוֹף נִשְקָף:

סָדִין כָּפוּל יָרוֹק

עֶרֶשֹ נִזְקָקִים

 

לְבַד בְּתוֹך שָנָה שֶל בְּלִי לְבַד

בְּתוֹך מִטָּה גְּדוֹלָה וַחֲמוּצָה

הַלְכוּדָה בִּמְצוֹדִים וַחֲרָמִים

זָרְקָה אֶת סֶט הַמַּצָּעִים הַמְשֻמָּש

לַמְכוֹנָה בְּרֵיחַ שֶל פִּרְחֵי הַבַּיִת

לְכַבֵּס לָהֶם שִינוּי פְּצָצָה

 

 

שיר שמעביר בהצלחה רבה את התחושות והרגשות,

עם סיומה של מערכת יחסים זוגית.

המצעים הם האמצעי דרכם מצטיירת מערכת היחסים הזאת

והרגשות שהטעינו אותה.

השיר מלא צירופים לא רגילים כמו: "להט הציפה המתהפכת", "עוית פרחי כתנה רכים", "ערש נזקקים", "מיטה גדולה וחמוצה הלכודה במצודים וחרמים".

הכביסה כפעולה המטהרת מכל ההיסטוריה הזאת של היחסים.

רק אחרי שהסדינים, המסיימים את מערכת היחסים, כובסו, אפשר

להתחיל מחדש.

השפה צבעונית, חושנית, הכתיבה זורמת למרות שהיתה חסרה לי

כאן קצביות יותר ברורה.

הכתיבה מלאה זעם מאופק וכבוש, על כן הסיום יפה בעיני

"לכבס להם שינוי פצצה",

הוא מבטא את עוצמת הזעם הכבוש. את הפוטנציאל העצום שלו.

סוג של "ביג-באנג". מפץ גדול, שהוא כמובן, האמא של ההתחלות החדשות.

 

 

 

 

מקום ראשון

 

 

89 בוקר

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3163676

 

 

בוקר

 

כל היופי הזה עושה לי לבכות,

המזרח הולך לפני

כמו בטן גדולה –

הורה יום

ונכרך רצועות שחורות

על זרוע לבנה

שטרם ראתה שמש

אדמה מזיעה טל

על שפתו של הדשא,

אני מעיזה לנשום

מלוא הריאות -

מפשירה תנוחת גוף

מאובנת מן הלילה

ובאדים של תה צמחים צהבהב

מתאבך חדלונו הזמני

של החושך.

 

 

אור השחר הבא ממזרח הולך לפני הדוברת בשיר כמו בטן גדולה,

שהורה את היום.

דימוי מדהים ביופיו.

מכאן המעבר כה טבעי אל היום הנכרך כמו תפילין על זרוע לבנה,

שטרם ראתה שמש. שוב דימוי יפהפה, כאשר יש היפוך בצבעים,

היום הופך להיות שחור. יום שחור, כובל. תפילין.

נשים פטורות מהנחת תפילין, כמו גם עבדים.

הדוברת איננה מניחה תפילין. היא מדמה את היום לתפילין שנכרך שחור

על זרוע לבנה טרם ראתה שמש.

מה הם אותם תפילין? תפילין, מהמילה תפילה.

תפילה היא בקשה, הבעת משאלה. על כן היום כולו הוא בקשה, הוא תחינה.

מכאן יש מעבר חלק אל תיאור חושני של האדמה המזיעה טל,

על שפתו של דשא.

אחריו ההפשרה מקיפאון הלילה ואז ההתאבכות.

התאבכות חדלונו הזמני של החושך. חדלון החושך הוא זמני כי הלילה יבוא.

אבל ברגע זה, חדלונו של הלילה מתאבך, נמוג באדי תה הצמחים,

ויום חדש מתחיל. השיר הזה הצליח ללכוד רגע.

רגע הולדתו של יום חדש. יכולתי לחוש את קרירות האוויר,

להריח את אדי תה הצמחים.

הכתיבה מדוייקת, בהירה, הדימויים יפהפיים, והמילים זורמות

אחת אחרי השניה בקצב פנימי. ההתחלה החדשה היא הרגע בו הלילה

נמוג, מתאבך באדי התה. רק כאשר מה שהיה נעלם לגמרי, יכולה

להתקיים התחלה חדשה. התחלה של יום חדש.

מרגש.

 

 

 

 

   
מפת העץ
______לול מיוחד להתערטלויות ותגובות לתוצאות התחרות _______ tia תִּיה   
<<<<<<< התחרות ה - 27 - התוצאות >>>>>>> עירית בר  
 התחרות ה-27 - שלב א´ עירית בר   
 כל השירים עירית בר  
 השירים שעולים לחצי הגמר עירית בר  
 כל הקצרצרים עירית בר  
 כל הסיפורים עד 2000 עירית בר  
 כל הסיפורים עד 5000 עירית בר  
 שירים - הזוכים עירית בר  
 קצרצרים - הזוכים עירית בר  
 הזוכים -סיפורים עד 2000 עירית בר  
 הזוכים - סיפורים עד 50000 עירית בר  
געגוע איה  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום