רומנטיקה של השלמה, תאור מאוד מפוייס שמנסה לראות
את החיים דרך עינו של הילד/נער התאי. זה מחייב את הכותב
לנסות ולנקות ממנו את השיפוטיות המערבית מחד והפנימית
מאידך (שאינו מכיר אותה).
אני חושבת שזה כתוב יפה ובאהבה. הקצב נהדר והאיפוק
מעודן כמו ההתנהלות של האנשים שם בתאילנד, כפי שאני
ראיתי זאת.
דבר קטן טרד את מנוחתי משום מה: למה הסבא הקשיש הוא
זה שסוחב על גבו את המגבר, זה צורם כי לא מתואר שהנער
סוחב על עצמו כבודה אחרת ולא היחס ולא כבוד הקשיש כפי
שהוא אכן מתואר מצדיק זאת.