ביטוי לשותפות העסקית שבין הסב לנכד.
בסופו של דבר הסב הוא זה שמפרנס. הסב הוא המשאב הכלכלי העיקרי
עליו נתלה הנכד, השירים הם רק יחסי הציבור. לכן ראוי לו למגבר להיות תלוי על "החנות".
אהבתי את זה
הסבא הזה שבתרבות המערבית(ישראלית) היה מושלך הצידה ככלי אין חפץ במקרה הטוב, או כמעמסה מיותרת לאיזה מוסד גריאטרי שואב ממון, במקרה הרע .יש לו כאן תפקיד, כמו דברים רבים במזרח שעדיין יש להם שימוש בזמן שהמערב ויתר עליהם כבר. (כמו חביבות אנושית, פשטות , זמן , קשר אל הטבע)
אז הם מקבצים נדבות זאת גם עבודה, אפילו לא קלה.
שם קיבוץ הנדבות נעשה גם על ידי אנשי דת כאן קיבוץ נדבות נתפס כנואשות או חידלון ...
כאן קצת הכנסת את הפרשנות שלך לעניין, הסברת את אי הנוחות שלך
עם הקבצנות שלהם, אני לא בטוחה שבמזרח הם רואים זאת באותה עיין כמו במערב.
ראה, מיקאל, "הבקשיש" הוא מוסד נכבד בתרבות המזרחית
יש מאמר מצויין , נדמה של יואב בן דב מדבר על קיבוץ הנדבות ההודי.
מדוע כל דבר כמעט מתומחר. לא הייתי שם כדי לראות בעצמי אבל למדתי
שרוחניות ותרבות מנוצלים גם הם כמוצר שיווקי. אנשי המערב קונים הכל
הם עלו על זה מייד ...