ראשית תודה על ההתיחסות הרצינית ועל התגובה המושקת.
שנית, אל לך לפחד, לא נעלבתי.
שלישית, סגנון "מרושל" לאחד הוא "שפה זורמת" לאחר ולכן אני מבין אם ההתנסחות שלי לפעמים אינה מוצאת חן בעינייך, זה סגנון הכתיבה שלי, אם כי יש לי סגנונות רבים, וזה הסגנון שבחרתי בו לסיפור הזה.
אין ספק שיש מקום להגהות ולעריכה, כתמיד, עיניים חיצוניות עוזרות ליוצר לראות את הפאקים הקטנים שאין הוא חש בהם בזמן כתיבת הסיפור.
אבל סתם לדוגמא, לגבי האחות, את פשוט חפשת שם יותר משמשעות ממה שהתכוונתי. בסה"כ התכוונתי לתאר הרגל קטן שבו הוא מנשק אותה בבוקר והיא מסתובבת לצד השני. זה הכל.
פרסמתי את הטקסט כשעה לאחר שכתבתי אותו בלבד, מתוך התרגשות ורצון לשיתוף למרות שידוע לי שרצוי לתת לטקסטים "לנוח" לצורך קריאה חוזרת. עשיתי זאת משתי סיבות:
האחת, אני מרגיש בפורום הזה בבית, ולמרות שאיני כאן הרבה אני נוכח פה כבר כמה שנים (עוד מימי "סימן כתיבה")
והשניה, כי ידעתי שכאן אקבל ביקורת בונה ואוכל באמת לשפר את היצירה.
אם תרשי לי אחרי כל זה לתת לך עצה קטנה - אשמח.
למדו אותי פעם שביקורת נותנים מן הטוב אל הרע. יוצר שמקבל מחמאות פתוח ונכון יותר לקבל גם הערות. זה גם משהו שאני אימצתי לעצמי ונראה שעובד טוב יותר משיטת "מהכבד אל הקל".
שיהיה סופ"ש נהדר.
מיקאל