תאריך 03/01/2008 08:39:03
מאת שמעון מנדס
נושא מדינאות שיש להתקנא בה

  

מדינאות שיש להתקנא בה
שמעון מנדס
 

 
לפני כשבועיים מסרה שרת החוץ שלנו, הגב´ ציפי ליבני, לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי מצרים לא רק שאינה מונעת את הברחות הנשק במנהרות-רפיח, אלא אף מסייעת להן. בתגובה על דברים אלה שפורסמו אצלנו בתקשורת, תקפה התקשורת המצרית את שרת החוץ והוקיעה אותה.  כלי התקשורת במצרים דאגו להביא לתשומת לבה של ממשלת ישראל, כי דברים אלה של שרת החוץ עלולים עלולים לשבש את היחסים בין שתי המדינות. מיותר לציין כי כל שפורסם בתקשורת המצרית נעשה בהשראה מגבוה במימשל המצרי.

כתגובה, מה עשו אצלנו ? שום דבר. נאדה. איש משרי הממשלה לא אמר דבר. מעצבי דעת הקהל בעתונות הכתובה שלנו, שיודעת לתקוף היטב כל שני וחמישי את הממשלה ושריה, לא אמרה דבר להגנתה של שרת החוץ. ומה שיותר גרוע התקשורת שלנו מסייעת למימשל המצרי להפחיד את הצבור הישראלי עם איומיה וכעסה של ממשלת מצרים.

בשבוע שעבר פורסם כי ממשלת ישראל בקשה מן הסנאט האמריקני להתנות את המשך הסיוע למצרים בהפסקת הברחות הנשק במנהרות רפיח. הבעיה שהתעוררה הפעם, וועדת ההקצבות של הסנאט האמריקני החליטה שהיא מעכבת 100 מליון דולר מכספי הסיוע למצרים (אני מקווה שאני מדייק בסכום). ההצהרה האמריקנית הקפיצה את נשיא מצרים, והוא הריץ את שר החוץ שלו לאיים על ישראל ברבים: שאם ישראל תגרום לפגיעה באינטרסים של מצרים, מצרים יכולה להזיק לישראל הרבה יותר בדיפלומטיה הבינלאומית והכלכלית.

מה היתה התגובה אצלנו ?  ממשלת ישראל ירדה למקלט האטומי החדש שמצוי 40 מטרים מתחת לאדמה. כמה שזה מתאים לנו.

היו לנו עם מצרים שנתיים של שלום מדומה (1980-1982), מראשית הסכם השלום ועד לנסיגה הסופית מסיני. כי באותה תקופה מצרים פחדה לתקוף אותנו אפילו דיפלומטית, מחשש שהדבר יתן לנו עילה שלא להחזיר את החצי השני של סיני. אבל מאז 1982 המצרים ממררים לנו את החיים, ואנחנו כל הזמן ממלאים פינו במים  -  מחשש שמא השלום ייפגע. המצרים מזרימים נשק ותחמושת במנהרות רפיח, כדי להלחם בנו באמצעות החמאס והג´יהאד בעזה, ואנחנו קונים את הבלופים של המצרים שהם עושים כמיטב יכולתם למנוע את התופעה. וכאשר מישהו אצלנו סוף סוף מתעורר, ממהרים המצרים לתת לנו סטירה-לחי, כדי לעורר אותנו שנשוב אל מסלול השתיקה.

הסיוע המצרי הפעיל להברחת הנשק והסחורות במנהרות רפיח, הוא פועל יוצא של האסטרטגיה המצרית כלפינו, כדי שנדמם כל הזמן צבאית וכלכלית מחד. ושל הכשלון הקולוסאלי במלחמת לבנון השניה מאידך.

מצרים קוותה שאנו נצליח להכות את חזבאללה שוק על ירך. אבל "לצערה" אנחנו הוכחנו שאנו אימפוטנטים. ואז היא החליטה להעתיק את המודל הסורי בלבנון. לסוריה יש את חזבאללה בצפון, ולמצרים יש את החמאס והג´יהאד בדרום. לך תדע מתי אנו צפויים למלחמה מתואמת חדשה בין שתי האחיות הערביות.
 
אין ספק שיש לקנא במדינאיה של מצרים שמנהלת דיפלומטיה אגרסיבית כלפינו כל הזמן. כאשר עמדה על הפרק שאלת בחירתו של הד"ר בוטרוס גאלי המצרי למזכיר האו"ם, תחילה אנו הססנו אם לתמוך בו – ואז בא האיום המצרי שאמר לנו: חוסר תמיכה בבוטרוס גאלי יתפרש כצעד עויין כלפי מצרים. כמובן שאנו התיישרנו מיד לפי התכתיב המצרי.
 
הדיפלומטים המצרים מסתובבים אצלנו באופן חופשי ביותר, חוגגים בחיי החברה בישראל, מסיתים את הח"כים הערביים נגדנו. מנגד הדיפלומטים הישראלים חיים בקהיר בפחד מתמיד. מוחרמים כמצורעים על ידי כל הדרגים הממשלתיים וגם על ידי אנשי הרוח  -  הכל לפי הוראה מגבוה. ואנו שותקים. חוששים שמא  קריאה לסדר תגרום לנו לאבד את "השלום" המשיחי.

כאשר ברחנו ממצרים לפני ארבעת אלפים שנה, ידענו להעתיק מן הפרעונים את הפילוסופיה של "חיי העולם הבא". כמה חבל, שמשה רבנו שגדל בבית פרעה, לא ידע ללמוד אז מעט מן המדינאות המצרית. זאת ששר החוץ המצרי אחמד אבו אל-גיט מתפאר בה. זה מאד חסר לנו. לא נעים להודות, אבל אנו יכולים רק לקנא בתעוזה המדינית המצרית. לא ראש הממשלה, ולא שום שר לא יעיזו להגיב על ההתקפה המדינית המצרית.  מענין, שבמצרים לא חוששים לאבד את השלום, כמו שאצלנו פוחדים כל הזמן.


 
 
   
מפת העץ
מסיפורי הדוד הנרי / אוי וינוגרד, וינוגרד הנרי גלוקסמן  
מדינאות שיש להתקנא בה שמעון מנדס  
 מנדס - מילה בסלע, לאור מחיר הזהב, מילה באונקיה! ראובן גרפיט   
משקפת שדה / טור שבועי - שפת אוריון יורם המזרחי  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום