תאריך 24/01/2008 14:13:46
מאת שמעון מנדס
נושא כלל פסיכולוגי ישן

  

כלל  פסיכולוגי  ישן
שמעון מנדס
 

 
לפני כמה ימים נאם השיח´ חסן נסראללה בבירות בעצרת עם המונית. בפני עשרות האלפים שנאספו שם, נשא שם השיח´ נאום חוצב להבות. וכרגיל במקרים אלה עוצמת הלהבות גוברת ומרקיעה שחקים, כאשר האיש מגיע לטפל בנושאים הקשורים לנו. אלא שהפעם האיש הרחיק לכת והשפיל אותנו עד עפר, כאשר הציע לנו לסחור בחלקי גופות של חיילים. הוא מנה כמה מהם, ואף שם את הדגש על כך שיש בידיו ראש של חייל. אין ספק, שהדברים מזעזעים, עד כדי כך שבני תרבות יירחקו מהם כמרחק השמש מכדור הארץ.

ואצלנו, כרגיל "ותזעק הארץ...  ותעל שוועת עם ישראל השמיימה". למרבה הצער היו כאלה אף שנגררו אחרי סגנונו של נסראללה. אבל נשאלת השאלה הגדולה, על מה אנו מופתעים ולמה הוכינו בתדהמה ? בסך הכל האיש מכיר אותנו וידע שאנו היינו מוכנים בעבר לשלם בנדיבות על כל בדל של גופה, מחיר שבשום מקום בעולם לא היו משלמים. וכאשר המו"מ נתקע, הוא ניסה להזיזו בהצעות "נדיבות", שהוא יהיה מוכן להחזיר לנו חלקים שאין אנו יודעים עליהם. הרי בסך הכל הוא עושה אתנו חסד.

לא אחת הלב בוכה, כאשר מתפרסמת ידיעה שאלמנתו של אלי כוהן, פנתה או פונה אל הנשיא הסורי, שיאות להחזיר את עצמות אלי כוהן לקבורה בישראל. אמנם קשה לתפוש אלמנה בצערה, אבל בכל פנייה כזו, אני חש כאילו היא מבזה את כבוד בעלה. אדם משכמו ומעלה, גבור אנושי במלוא מובן המילה. זכרו המורם מעם מוכתם בכל פעם שהאשה מפילה את תחינתה לפני שליטי דמשק. והטרגדיה היא שאין מי שיאמר לה: הרפי ! אלי כהן לא נמצא בדמשק  -  הוא נמצא כאן אתנו. אורו הולך כעמוד ענן לפני המחנה. הוא כבר לא שלך בלבד. הוא שייך לעם ישראל.

אני יכול להבטיחכם נאמנה, כי המסחר עם הגוויות שעושה נסראללה אתנו, הוא לא ינהל אותו עם שום מדינה ערבית, אפריקנית או הודית. כי שם הגוויות הן חסרות כל ערך. המעניין הוא שאצלם מבינים את הפסוק שלנו "מעפר באת ואל עפר תשוב".  אצל ההודים שורפים את הגוויה, כי חבל על השטח  שהקברים תופשים. זה יבוא על חשבון החיים בסופו של דבר.

האם שכחנו כיצד התנהגו חלק מהורי הנופלים באסון השייטת בלבנון ? כיצד הורים בקשו לפתוח קברים, כאשר נודע שמא אצבעו של חייל שהשתתף הקרב, נקברה בטעות בקבר חברו לקרב ? איזה רעש עשו הורים על הטעות שבזיהוי האצבעות של החיילים. ועל מה אנחנו מדברים ? על גוויות רקובות שרימה ותולעה כבר סיימו את מלאכת הניקוי שלהן.

אבל זה מתאים לנו. כי אנחנו תמיד, או יותר נכון ברוב המקרים, מעדיפים שאיברים חיוניים של גוססים ייקברו מתחת לאדמה, מאכל לתולעים. אבל בשום אופן לא לתרום אותם לאחרים כדי להציל אותם ממוות. הגופה צריכה לרדת שלמה לקבר  -  כדי לשמרה  לתחיית המתים.


 
 
   
מפת העץ
אהוד אולמרט נגד חזבאללה וחמאס 0: 2 שמעון מנדס  
כלל פסיכולוגי ישן שמעון מנדס  
 אני חושבת על אותה אצבע... naomi8  
מסיפורי הדוד הנרי / סיפורי פולין - כוחה של פרסומת הנרי גלוקסמן  
הקמת פורום דפי נחיתה   /   הקמת פורום הקמת פורום